לא – לאידיש! כן – ללשון המדינה!

261 | העם, דובנוב, קצנלסון, ז'בוטינסקי, קלוזנר ואחרים - החינוך הלאומי והעברית : אחד מנדלי מו"ס החליט לכתוב ולפרסם באידיש למרות שנמתחה עליו ביקורת נוקבת, לדבריו : "מפי מאהבי, 'חובבי 70 הלשון העברית', על חילול שמי וכבודי בקרב ישראל בתתי לנכריה זו את חילי" . העובדה שסיפורו הראשון [ אידיש ] מהעת ההיא חשקה נפשי ביהודית "האדם הקטן" עורר רושם רב בקרב היהודים, עודדה אותו לדבריו : " 71 " . תואר ותלד לי בנים הרבה - חן ויפת - וארשתיה לעולם [ . . . ] ותהא למטרוניתא טובת זהות האינטרסים שנוצרה בין חלק מהמשכילים היהודים לבין שלטונות רוסיה הולידה ניסיונות לשיתוף פעולה פורטו ההצעות, התוכניות והדרכים שנועדו לעודד את 1844 - עם הממשלה . למשל, בתזכיר שהוגש לשרי הפלך ב ורם . זאת מבלי לחסום את דרכםספר בעב - הפצת ההשכלה הכללית בקרב היהודים, בין השאר באמצעות הקמת בתי הספר - של לימוד בבתי – והמועדפת על השלטונות – של היהודים המעוניינים לנצל את האפשרות השנייה להדגיש בהשכלת היהודים את הצד המוסרי יתר על הספר האלה הייתה " - הכלליים . כוונת השלטונות בהקמת בתי של התזכיר מובעת התייחסות שלילית אל התלמוד ונאמר שיש "למנוע...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים