213 | קלסיציסטים ושירת המקרא כמופת וכמודל לחיקוי ולהזדהות - משה מנדלסון ומבשרי ההשכלה : הנאו מנדלסון ואף יכולותיו וכישרונותיו כמבקר ספרות וכחוקר אסתטיקה נתגלו בתרגומו לספרכוונותיו ומניעיו של כך החוקר שמעון ראבידוביץ במאמרו המקיף "תרגום מנדלסזון לתהילים" . בצדק טוען - תהילים, כפי שעמד על פיוטית [ . . . ] [ ו ] בקש להיות - ראבידוביץ כי "גישתו של מנדלסזון לתהילים הייתה בעצם מהותה גישה ספרותית דת, לא ספר - [ . . . ] ולא ספר מחשבה, לא ספרספר שירה צרופההתהלים במאה הי"ח [ . . . ] לעשותו ריתמוסמחדש התהלים לא שמש לו - מסתורין ומשיחיות [ . . . ] . מנדלסזון הצעיר היה מצוי יותר אצל השירה [ . . . ] . חידוש שירת ם ה ל י ר י ת ש ל ה ע ב ר י םד מ ו ת ש י ר תאלא חלק מעבודתו שהטיל על עצמו לגלות את 10 . "פ ס ג ת ה ש ל ז ו - ה ק ד מ ו נ י ם [ . . . ] [ ש ] ב ה ת א ם ר א ה א ת מ ר ו ם עם זאת, אין להכחיש את העובדה שנוספה לזווית הראייה שלו נקודת התייחסות נוספת על זו ה"פנימית" : [ . . . ] את הליריקה העברית הקדומההעולם - אומותבתרגום חדש זה של ה'תהלים' בקש מנדלסזון ליתן ל ההשכלה בימי דוד - הזהב להשכלה הישראלית ...
אל הספר