נספח מס' 9: ההיסטוריה כאויבת הלשון ברוח שופנהאואר או הגרסה של שופנהאואר לתפיסת הלשון במונחים של מחזור החיים של יצורי הטבע

ון העבריתשלהרחבת ה | 208 חיקוי - כשם שהחובה היא על הפסל או על הצייר המתחיל להתקין את עצמו תוך מעשה – גדול רק על ידי כתיבה ברומית לומדים מחשבת של עצמו . - לדוגמאותיהם של הראשונים עד שהוא נכנס למלאכת מרה הוא הלשון, ולפיכך מצווה להשתמש בה בנקיון רב , שחֹמחשבה - אנו את תורת ההיגוי בחינת מלאכת ובזהירות יתירה . עשה אדם כן שוב נתונה דעתו נתינה יתירה על משמעותן וערכן של המילים, על צירופיהן . לומד אדם לשקול אותן יפה יפה ולגלגל בחומר יקר מיקר זה, הראוי לשמש כליועל צורותיהן הדקדוקיות 4 לביטויים ולשימורם של מחשבות יקרות ערך . בהדגישו את הערכים בכוח הטמונים בלימוד הרומית, הלטינית והסנסקריט ואת התועלות שניתן להפיק מידיעתן בתחומים אחרים, עושה שופנהאואר שימוש בדימויים הלקוחים מעולם הטבע והנוף ומבליט את היתרונות עילות לדעתו להרחבת הקלאסיות מו - הנובעים מהשליטה בלשונות אלה . הבקיאות ביצירות הספרות העתיקות תודעתו של האדם ועל העמקת נקודת המבט ההיסטורית שלו : ארץ נאה בשעת ערפל : - [ ההדגשה במקור ] משול לאדם השרוי בחבלהלשון הרומיתמי שאינו יודע את אופקו מוגבל מאוד ואינו רואה יפה יפה אלא את הקרוב לו בלבד, צעד...  אל הספר