195 | הלשון העברית ככלי לתכלית הבריאה בריאת העולם ( תלמוד בבלי, מנחות כט, ב ) . יתרה מזו, במדרש בראשית רבה נאמר : "היה הקב"ה מביט בתורה כלומר תורה בבחינת תוכנית עבודה אדריכלית שלפיה נברא העולם . ביתר פרוט נאמר – ובורא העולם" ( א, א ) ם ונהרות [ . . . ] כל דרכי עולם וכלבספרות ההיכלות : "אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, אותיות שנבראו בהן ימי ל בלשון" ו"חבלי לשון" . לדבריו, "כלוסדרי בראשית כולם" . ברוח דומה דיבר ח"נ ביאליק במאמריו "על קֹדש וח - יחידה - נשמה - רוח - עצמו, עם 'שר' שלה ועם נרני"ח [ נפש - לשון היא בריה חיה [ . . . ] בפני עצמה ועולם מלא בפני 6 חיה ] שלה [ . . . ] ", וכי "האגדה מספרת לנו שהקב"ה קושר כתרים לאותיות", ש"מצרופי אותיות נבראו שמות 7 וארץ" [ ו ] שמסביב לאות העברית נבראה כמעט כל הקבלה" . בספרו "על הקדושה" דן חוקר הקבלה יוסף דן בסוגיה זו באופן שיטתי יותר, והוא טוען כי חכמי הקבלה גורסים לדבריהם, כל המציאות 8 " . הייתה בחיקו של האל לפני שנברא האדם" ו"הלשון היא כלי אלוהי ולא כלי אנושיכי " מהותהקוסמית היא מימוש הכוחות הגנוזים בתוך הטקסט, וכי לא זו בלבד שהלשון בפרט והטקסט בכלל ה...
אל הספר