ון העבריתשלהרחבת ה | 128 ווצרו בנסיבות העתידותיוהסוציולוגית או שיהתפתחותה ההיסטוריתלשאחיות, שנוצרו בנסיבות המיוחדות אותו פוטנציאל, כלומר אותו כושר ההולדה הרדום שניחנה בושל מימושלדעתו, מצב זה הושג בזכות הלבוא . אחיותיה . - לשון השמית הקדומה ושאותו הורישה לבנותיה - אם עביר בקיומם של הבדלים המתבטאים בהיגוי, או מכשול בלתיכלשהו יהודה רואה קושי - ליפשיץ, אין בןשלא כ ים ) ובשיכולי אותיות בין הערבית לעברית שמקורם בסיבות בלשניותאהגאוקולות" ( צליליםכלומר ב"חילופי שונות . ) ואולי אף אקלימיות ( לשוניות, כגון היסטוריות, דמוגרפיות, חברתיות ותרבותיות - פנימיות או בנסיבות חוץ או המציינות אותם עצמיםמסומנים בולט במילים בעלות אותה משמעות, כלומר המכוונות לאותם הדבר 41 , ומושגים יהודה, "דבר ידוע הוא, כי גם - כשקשרי המשמעות בין המסמן למסומן נשארים יציבים . לדברי בן כך עפי"ר מה 42 . כמעט בדרך קבועבשרשים משֻתפים בשתי הלשונות, קצת קולות מתחלפים בקולות קרובים, 43 . שהעברים הוגים ש הערב [ ים ] הוגים שׂ ולהפך ומה שבעבר [ ית ] צ הוא בערב [ ית ] ס ולהפך" יהודה "מקרב את העדות" בהביאו דוגמה מהבדלי ההגייה בין בני שבט ...
אל הספר