117 | "שאיבה מבפנים" ו"שאיבה מבחוץ" "אין לתפוס את הספרות בבלוריתה ולתופף על קדקֹדה בפטיש : 'תני לי : קרתני הנושא אופי של "דקדוקי עניות" ומשֶלו היא נותנת לו . כֹח הספרות ככֹח דורהּ [ . . . ] כזאת וכזאת ! ומדוע אין לך הא והא ? . . . רוצה אני בכך ובכך . . . ' . אלו הרי יודעים,נעשיתביחוד, אינם רשאים לעשות כך הסופרים, אותם שהם עצמם שותפים בספרות ועל ידם היא סופרי ההשכלה הללו הכניסו דווקא "מדהלדעתו, 41 . שהספרות אינה בריה בפני עצמה, שפרה ורבה מאליה" כאן דן אמנם אין ביאליק 42 . גדושה של בריות גופא וכֹח גברא" וכן "מוטיבים חדשים בספרות העברית ושירתה" ן של הסופרים הראשונים של דור ההשכלה, אך המסקנות שהצביע עליהת המקראיבטהרנותבאופן ישיר וספציפי נו . יבהחלט לחול גם על עניין זה ולשמש היטב את צרכעשויות בספרו של הבלשן חיים – עולמו טרם זמנו הלך לביתאל מאל – למצואתנא דמסייע לדבריו יכול היה ביאליק חברתית על - של פוטנציאל השפעתה האידאיתהמבט רבין, שהשקיף לימים על לשון ההשכלה וספרותה מנקודת העם התנועה הציונית . על תרומתה של תקופת ההשכלה לחיי – הדורות הבאים ובעיקר על יורשתה ההיסטורית מחשבתי של היהודי - העתיד...
אל הספר