ון העבריתשלהרחבת ה | 110 , כל מה שאפשר לקחת מהןבזהירות יתירה"אף צריך לפנות אל השפות האירופיות החדשות ולקחת גם מהן, אך 9 " . [ . . . ] 10 . "הכרח שאי אפשר להמלט ממנולדעתו, נתיב זה של קבלת "מלים משפות לא שמיות" הוא בגדר " [ . . . ] 11 " הרמוניה בשפה [ העברית ] - איזו איעם זאת הודה ילין שיש מילים שהכנסתן עלולה לגרום ל" ולכן הדגיש כי לים משפות זרות בדרכי השאילה השונות הוא לגיטימי רק בגבולות מסוימים ומצומצמים . לדבריו,י הכנסתן של מ וה"תנ [ א ] י [ ה ] עקרי [ הוא ] , שתהינה מלים אלא מלאו התנאים ש"מתנה הועד", תהכשר רק אם יתקבלנהלים אלה ימ 12 . "מתאימות בצורתן [ ובמשקלן ] לרוח שפתנו העברית השמית מתן הלגיטימציה המסויגת הוא לדברילהרציונל שמיות אינו מתכנס בשום אֹפן אל דפוסי השפות השמיות, ומלבד זה אין השמות - חלק גדול מהמלים לאילין זה : " 13 . "מרֻבי ההברות מתאימים כלל לרוח השפה העברית [ השמית במוצאה ] את הצורך בנקיטת משנהלין מצדיק י מבוקרת - זהירות ואת ההסתייגות והחשש מפני פגיעה ברוח הלשון העברית העלולה לנבוע מאימוץ ומהכנסה לא לים הצורמות את האוזן והדוקרות את העין, שנעשהיבאמצעות הצבעה על מזאת לים...
אל הספר