3. החשש מ"ממדרון חלקלק": "מלות זרות בתבנית עברית" – כן; אמנציפציון, ריפרמציון וטרנספיגורציון – לא!

ון העבריתשלהרחבת ה | 110 , כל מה שאפשר לקחת מהןבזהירות יתירה"אף צריך לפנות אל השפות האירופיות החדשות ולקחת גם מהן, אך 9 " . [ . . . ] 10 . "הכרח שאי אפשר להמלט ממנולדעתו, נתיב זה של קבלת "מלים משפות לא שמיות" הוא בגדר " [ . . . ] 11 " הרמוניה בשפה [ העברית ] - איזו איעם זאת הודה ילין שיש מילים שהכנסתן עלולה לגרום ל" ולכן הדגיש כי לים משפות זרות בדרכי השאילה השונות הוא לגיטימי רק בגבולות מסוימים ומצומצמים . לדבריו,י הכנסתן של מ וה"תנ [ א ] י [ ה ] עקרי [ הוא ] , שתהינה מלים אלא מלאו התנאים ש"מתנה הועד", תהכשר רק אם יתקבלנהלים אלה ימ 12 . "מתאימות בצורתן [ ובמשקלן ] לרוח שפתנו העברית השמית מתן הלגיטימציה המסויגת הוא לדברילהרציונל שמיות אינו מתכנס בשום אֹפן אל דפוסי השפות השמיות, ומלבד זה אין השמות - חלק גדול מהמלים לאילין זה : " 13 . "מרֻבי ההברות מתאימים כלל לרוח השפה העברית [ השמית במוצאה ] את הצורך בנקיטת משנהלין מצדיק י מבוקרת - זהירות ואת ההסתייגות והחשש מפני פגיעה ברוח הלשון העברית העלולה לנבוע מאימוץ ומהכנסה לא לים הצורמות את האוזן והדוקרות את העין, שנעשהיבאמצעות הצבעה על מזאת לים...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים