15. על הקשר שבין מילה-לשון לשכל-מחשבה: ספיר, אחד-העם וביאליק

69 | "היוצרים האמנים רואים ומרגישים עדין את רעידת הנוצה מתחת לנשמת אפה החמה [ של המלה החדשה ] " הספר - לרעה שנקט לגבי לימוד הלשון העברית בבתי - השכלה בישראל" בגין מדיניות הקיפוח והאפליה טען כי "עכשיו הכל מודים – סוגיית "מהותה של הלשון וערכה לחיי האדם הפנימיים" דן בובין השאר ושבאחריות אחת ידועה הגיעה לידישיטה וכי " [ ההדגשה במקור ] "הפסיכולוגית בחשיבותה היתרה של הלשון מצד פעולתה 79 " . החלטה [ מסקנה ] קיצונית [ . . . ] שהלשון היא שבראה את המחשבה ולא להפך גיינה הרוחנית, אחת ההצדקות של ביאליק להחייאת הלשון העבריתי ההמחשבה ובין האשר לקשר שבין הלשון ל התבססה על הקביעה שלשון תקינה מעידה על מחשבה תקינה, – וממילא להרחבתה – ולחידוש הדיבור העברי הלךנראה שביאליקלהתרשל בטיפוחה . בעניין זה רשאיםולכן שום עם ושום חברה בריאים בגופם ובנפשם אינם 80 העת "קֹהלת מוסר" . - דעתו בכתבאת הביעבמידה מסוימת אחרי אבי ההשכלה היהודית משה מנדלסון, ש נציין - בשולי הדברים שהקשר בין מחשבה, לשון ומציאות בכלל והטענה בדבר לשון תקינה כתנאי למחשבה הגיונית רציונלית בפרט עומדים כיום במרכז המחקר המדעי הבלשני והפסיכולוגי . לפנינ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים