342 | רבקה דונר 1 אשתו של הארו שולצה-בויזן בת עשרים ושבע . יש לה שיער בלונדי כהה גזוז עד הסנטר ואף סולד . שמה ליבֶּרטַס, הארו קורא לה ליבְּס . ליבס אוהבת להפגין את עושרה, או כך מתרשמת גרטה קוקהוף . בפעם הראשונה שהן נפגשות, היא מוציאה תמונה של טירה ענקית בליבֶּנבּרג ששייכת לסבה . גרטה מחזירה לה את התמונה בלי להתרשם יותר מדי . אשתו של הארו מעצבנת אותה — עברה עליה ילדות של תפנוקים בטירה ההיא, היא למדה בפנימייה יוקרתית לנערות בשווייץ — וגם הארו, שנראה לה כמתבגר הדוניסט . גרטה הדביקה לו כינוי "שוּ-בּוי" . גרטה היא אם עכשיו . בנה, אוּלֶה, בן שלוש . "ילד היה דבר נדיר מאוד בחוגים שלנו," היא כתבה, וציינה כי "לליברטס לא היה ילד" וכי "מילדרד השתוקקה לילד בכל לבה . " למרות הטינה, גרטה עוזרת לארגן פגישה בין מילדרד לליברטס בהונשטַיין, עיירה שנמצאת כמאתיים וחמישים קילומטרים מדרום לברלין . בית עם מטבח צר "מוגן מכל העיניים והאוזניים" ישמש מקום מושלם לפגישה . היא נותנת למילדרד מפתח לדלת כניסה צדדית . מאוחר יותר, כשגרטה נמצאת לבדה עם אולה, היא עוטפת אותו בזרועותיה . "היה לי צורך לחבק בכוח את הבן שלי," הי...
אל הספר