מַמזֶל ומילדרד ומולֶה

האמריקאית בלב ברלין הנאצית | 331 מַמזֶל אוהבת לפנק את דון, היא ממלאת את כיסיו בעוגיות שהיא אופה ומאכילה אותו בגלידה . היא מרשה לו להרים את הקערית לפה וללקק את הגלידה שהצטברה בתחתית, דבר שאמו לא היתה מרשה בשום פנים ואופן . מַמזֶל שאלה אותו, מי החברים של אמא שלך ? מי החברים של אבא שלך ? כשדון הולך לשיעור עם מילדרד, מַמזֶל נותנת לו שתי עוגיות . אחת בשביל המורה שלך, היא אומרת . 3 תגיד לי איך הגעת הנה . דון מדקלם את שמות הרחובות, את תחנות הרכבת התחתית . יש לך זיכרון טוב, מילדרד אומרת . היא חוזרת על זה שוב ושוב . דון אינו מאמין למשמע אוזניו . המורה שלו בסילבר ספרינג הדביק לו תווית של תלמיד אטי ולא מרוכז . מישהו ניסה לדבר איתך ? מילדרד שואלת . דון מניע את ראשו לשלילה . הוא פורש את מעילו על משענת של כיסא . קחי, הוא אומר ומוציא מהתרמיל שקית בד קטנה . בפנים מונחות שתי עוגיות בצורת כוכבים . הוא מכניס שוב את היד לתרמיל ומוציא שקית נייר חומה . בפנים יש תפוז . מאמא שלי, הוא אומר לה . תפוזים קשה להשיג עוד יותר מחמאה . מילדרד מקרבת את התפוז אל אפה ושואפת בתודה שאיפה ארוכה . למחרת מַמזֶל ממטירה עליו שא...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ