האמריקאית בלב ברלין הנאצית | 327 1 כריכת היומן של לואיז הית' עשויה מעור שחור נוקשה . היא כותבת בו כמעט יומיום . לפעמים, כשהיא איננה בבית, דון מדפדף בו ותוהה בעצלתיים מה היה קורה אילו נכנסה במפתיע לחדר ותפסה אותו קורא בו . העונש המאיים עליו הופך את קרביו בתערובת מבחילה של התרגשות ובושה . כתב ידה של לואיז הית' קטן ומסודר, לכל האותיות יש אותה נטייה קדימה ולכן מציירות תמונה של אישה הנוטה לאופטימיות נמרצת, רעיה ואם המתמודדת עם אתגרי החיים באמצעות התבוננות מפוכחת על הצד החיובי . כשדון מביט בכתב, הוא נרגע . הכול בסדר בעולם . אילו היה הופך דף ומוצא שכתב ידה מסולסל ומבולבל, מתלכסן לכל העברים, אולי היה מרגיש חשש, כאילו אמו רכשה לפתע מבטא זר ומוזר או החליפה את נעלי העור הנוחות, נמוכות העקבים, בנעלי ליצן . לואיז הית' מנהלת גם פנקס פגישות . אם עליה לקחת את המכונית למוסך או לחפוף את שערה או ללכת למסיבת קוקטייל בשגרירות הרוסית ולנהל שיחת חולין עם הרמן גרינג ועם יואכים פון ריבנטרופ, היא מציינת את הפגישות בפנקס . לפעמים דון רואה את שמו . בשני הימים הראשונים של 1940 , שמו מופיע פעמיים . 328 | רבקה דונר ...
אל הספר