האמריקאית בלב ברלין הנאצית | 151 מרתה מעמעמת את כל הטלפונים בעזרת כריות, אבל אין די בכך . כשאביה חוזר הביתה, היא משכנעת את השגריר דוד להניח על הטלפונים ארגזי קרטון מרופדים בצמר גפן . היא שומעת על מכשיר מכני מסתורי שיכול להקליט שיחה של מישהו בחדר מסוים אם "מצמידים אותו לקיר בחדר הסמוך . " אולי יש עשרות מכשירים מסוג זה בבית . אולי כולם הונחו שם, משערת מרתה, "בשיתוף פעולה של המשרתים שלנו, שמלכתחילה לא בטחנו בהם . " מרתה מוצאת את עצמה "במתח עצבים שגובל כמעט בהיסטריה . " 3 דומה שמילדרד אינה מוטרדת כהוא זה . מדי פעם היא באה לביקור בבית המפואר כדי להשאיר מעטפה גדולה . בפנים מונחים הדפים שהדפיסה בשביל אביה של מרתה — פרק או שניים מ"עלייתו ונפילתו של הדרום הישן" . כשהיא עומדת בפתח היא משוחחת אך ורק על עניינים של מה בכך . אבל לפעמים מילדרד מניחה אצבע על שפתיה ומאותתת למרתה לעלות אחריה במדרגות אל חדר האמבטיה, ושם היא לוחשת בקול כמעט בלתי נשמע באוזנה של מרתה . בחדרי רחצה קשה להתקין האזנה, מילדרד אומרת . היא אוהבת גם מסעדות רועשות ושדות פתוחים . ראשה של מרתה סחרחר . איכשהו, מילדרד משלימה עם האפשרות ...
אל הספר