190 | טאי קים באופן לקוי בתהליך החלפת מנכ"לים . לטענתו, זהו תהליך אנטי- דרוויניאני — ההפך הגמור מדרכה הנחרצת של הבחירה הטבעית, שמאפשרת 1 רק לפרט המצויד בתכונות המתאימות ביותר לשרוד ולהתרבות . אייקן ציין, שמנהלים מוכשרים נדחקים לעתים קרובות לטובת עובדים חביבים אך פחות מוכשרים, וזאת בשל תמריצים התנהגותיים בתוך החברות . הטיפוסים שמטפסים בדרגות הארגוניות דומים לנשיאי אחוות סטודנטים . הם מתיידדים עם מועצת המנהלים ואינם מאיימים על המנכ"ל הנוכחי . הם לא עילויים, הם נעימים לבריות, תמיד זמינים לשתות איתך משהו כשאתה מדוכדך . לפי ההגדרה של אייקן אנשים כאלה ( רובם גברים ) "הם לא החכמים ביותר, המבריקים ביותר או הטובים ביותר, אבל הם נחמדים ופחות או יותר אפשר לסמוך עליהם" . מנכ"לים רוצים לשרוד . באופן טבעי, הם מעדיפים לא לנהל ישירות עובד מבריק יותר מהם שעלול להחליף אותם . הם נוטים לבחור באדם קצת פחות פיקח מהם . אבל כשהמנכ"ל עוזב בסופו של דבר, הבכיר נעים ההליכות שנמצא כבר ביחסים טובים עם מועצת המנהלים מקבל לעתים קרובות קידום, ובכך מנציח את "הישרדות הלא כשירים" עם מנכ"ל חדש, וחוזר חלילה . בעשורים האחרו...
אל הספר