126 | אייל סגל שאתה עוטה מול העולם, אלא אותה נקודת שקט שממנה הכול מתחיל . כשאתה נוגע בהוויה, אתה פוגש חיבור עמוק – לעצמך, לעולם, לאחרים . אז נעלמת תחושת הנפרדות, ובמקומה מופיעה תחושת שייכות . במקום חיפוש תמידי אחרי הוכחות לערכך, אתה מגלה שהערך שלך פשוט קיים . אינך צריך להרוויח אותו, להוכיח אותו, או להיאחז בו – אתה כבר הוא . החיים מזמינים אותך לנוע בין שני ממדים : האישיות, שהיא הצורה החיצונית והמשתנה שלך, וההוויה, שהיא הליבה הנצחית . ברגע שאתה לומד לחיות מתוך שניהם בהרמוניה – לתת לאישיות לפעול בעולם, ולשאוב כוח מן ההוויה – אתה מתחיל לחוות שלווה חדשה, יציבות שאינה תלויה בדבר, וחופש פנימי אמיתי . הוויה איננה מה שיש לאדם, ולא מה שהוא עושה – אלא מהותו הפנימית, עצם היותו . זוהי הנוכחות הקיומית העמוקה שמקרין האדם לסביבתו, אותה איכות בלתי נראית אך מוחשית, המורגשת עוד לפני מילים או מעשים . בעוד האישיות מתארת את דפוסי המחשבה, הרגש וההתנהגות שהתעצבו לאורך השנים, ההוויה מתארת את מצב התודעה שממנו האישיות פועלת . האישיות עונה על השאלה "מי אני ? " – אך ההוויה משיבה על השאלה "איך אני נמצא כאן ? " ההבח...
אל הספר