מסה על האדם 185 ישותו של האדם חייבים אנו קודם כול לפתח מושג בלתי אלאטי של הישות, כפי שאחרים פיתחו גאומטריה בלתי אוקלידית . הגיעה העת שהזרע שנטמן על ידי הרקליטוס ישא את יבולו העשיר" . לאחר שלמדנו לחסן עצמנו מפני השכלנות, עדים אנו עתה להשתחררות מן הנטורליזם . "האדם אין לו טבע . אך 1 יש לו . . . היסטוריה" . הניגוד בין הוויה להתהוות המתואר ב"תאיטטוס" של אפלטון כנושא היסודי של המחשבה הפילוסופית היוונית, נשאר בתוקפו גם אם נעבור מעולם הטבע לעולם ההיסטוריה . מאז "ביקורת התבונה הטהורה" של קאנט תופשים אנו את השניוּת בין הוויה להתהוות כשניות הגיונית יותר מאשר שניות מטפיזית . אין אנו מדברים עוד על עולם של תמורה מוחלטת, העומד בניגוד לעולם אחר של מנוחה מוחלטת . בעינינו העצם והתמורה אינם תחומי הוויה נבדלים אלא קטגוריות : תנאים והנחות קודמות לידיעתנו הניסיונית . קטגוריות אלה הן עקרונות כלליים, ואינן מוגבלות לתחום מושאים מיוחדים של הידיעה . על כן עלינו לצפות שנמצאן בכל צורותיו של הניסיון האנושי . למעשה, אפילו עולם ההיסטוריה אין להבינו ולפרשו מבחינת התמורה בלבד . עולם זה אף הוא כולל יסוד של עצם, יסוד של...
אל הספר