70 הכדרת האדם במושכי התרבות האנושית איננה הכול . אין היא יכולה לבטא או לספוג את כל שאר הפעילויות של האדם . אומנם בהתפתחותן ההיסטורית קשורות פעולות אלה קשר הדוק בהתפתחות המדינה . מבחינות רבות מותנות הן בצורות החיים המדיניים . אולם עם היותן חסרות קיום היסטורי נפרד, יש להן, בכל זאת, ערך ומשקל משלהן . בפילוסופיה החדשה היה קונט הראשון, אשר ניגש לבעיה זו וניסחה ניסוח ברור ושיטתי . יש בכך משום פרדוקס, שבנקודה זו עלינו לראות את הפוזיטיביזם של קונט כהקבלה מודרנית לתורת האדם של אפלטון . ברור שקוֹנט לא היה אפלטוני מעולם . הוא לא יכול לקבל את ההנחות ההגיוניות והמטפיזיות שעליהן מושתתת תורת האידיאות של אפלטון . אולם, מאידך גיסא, התנגד בחריפות לדעותיהם של האידיאולוגיסטים הצרפתים . בהייררכייה של הדעת האנושית אשר הקים, תופסים שני מדעים מקום בראש : מדע האתיקה החברתית ומדע הדינמיקה החברתית . מנקודת מבט סוציולוגית זו מתקיף קונט את הפסיכולוגיזם של תקופתו . אחד מעיקרי תורתו הוא, ששיטת חקירתנו את האדם חייבת אומנם להיות סובייקטיבית, אך אין היא יכולה להיות אינדיבידואלית . כי הנושא שאנו רוצים לדעתו, איננו התודע...
אל הספר