"שכחתי את המטרייה שלי"

61 “שכחתי את המטרייה שלי” באחד הימים אולי יתברר לנו ההֶקשר שמעניק משמעות לאותה מטרייה . אולי העורכים יודעים זאת, אף שאינם אומרים דבר, פרט להצהרה שלא השמיטו מאום בבחירה ובעריכה של כתבי היד, חוץ מאותם קטעים המתאפיינים לפי שיפוטם ביצירה "מאומצת" יד 16 [ élaboré ] מצדו של ניטשה . באחד הימים אולי נצליח לשחזר, בזכות חקירה ומזל, את ההֶקשר הפנימי והחיצוני של אותו "שכחתי את המטרייה שלי" . עם זאת, האפשרות העובדתית הזאת לא תוכל לעולם לשנות את מה שמסומן במבנה של הפרגמנט הזה ) אבל מושג הפרגמנט אינו הולם עוד, הוא דורש יתר על המידה השלמה טוטלית ) , היכול תמיד להישאר בו-זמנית שלם כפי שהוא ונטול כל הקשר נוסף, תלוש לא רק מהרקע של יצירתו, אלא גם מכל כוונה או רצון לומר משהו מצדו יד ראו "הערת הבהרה ) עקרונות העורכים [ Giorgio Colli and Mazzino Montinari ] ( " , בתרגום הצרפתי [ Le Gai savoir et Fragments posthumes , 1880 – 1882 ] , עמ' 294 . נ . ב . ההיו העורכים מצרפים מרחוק את הקטע שלנו לקטע אחר ) 'אנושי, אנושי מדי', כרך א, קטע 430 ) , שאת קריאתו אני חב לשרה קופמן, ושמסתיים כך : "לא נדיר שאישה תגלה שאפתנות...  אל הספר