"תולדותיה של טעות"

34 דורבנות : הסגנונות של ניטשה לפיכך מודרת מהמתקפה על הסדר שהיא מוסיפה להאמין שהיא מתנגדת לו — למשל של הפילוסופיה, אך גם של הסמכות, של כוחות השליטה, של החוקים שלהם, של המשטרה שלהם, של כל מי שכדאי להיזהר מפניו כשאומרים את האמת . 2 . אזהרה שלא לבלבל בין "הסגנון הגדול" לסגנון "הֶרואי מתייהר" ) heroisch - prahlerischen ) , שבהגזמתו השופעת והמרדנית כביכול גם הוא תוצר של מעמד ה"מתורבתים", בלשונו של ניטשה, המכוון תמיד במילה זו למעמד נטול התרבות של פיליסטינים חסידי וגנר . מדובר כאן, מעיר היידגר, ב"צורך של 49 הזעיר-בורגנות, מתוקף פראותהּ" . 3 . ההכרח לקרוא את ניטשה במסגרת חקירה בלתי פוסקת של תולדות המערב, כי לולא כן — ובעיקר אם נעמיד פנים שנפטרנו מכל אשליות העבר — לא נעסוק עוד אלא ברעיונות מקובלים ונמצא עצמנו נידונים "למכתהּ הניצחת של ההיסטוריה", "שאין 50 ) כרך א, עמ' 421— 206 ) . תקומה ממנה" אלקט כעת מהפרק הזה שלושה טיעונים . אין בהם כדי לעכב בעד מהלך הניתוח ההיידגריאני שאנחנו מתחקים אחריו כאן : 1 . האסתטיקה הישנה הייתה תמיד, לפי ניטשה, אסתטיקה של צרכנים : פסיביים וקשובים . יש לכן להחליפה באסת...  אל הספר