| 207 בית המרחי והריחיב ורמת הגולן שישראל סיפחה, השטחים ( כך אקרא להם מעתה, בניסיון, שוודאי נידון מראש לכישלון, לא להיכנס לוויכוח הפוליטי לגבי עתידם ) נמצאים תחת שלטון צבאי ומחוץ לריבונותה הפורמלית של המדינה . עד השנים האחרונות נמנעה הכנסת להתערב במעשיו של צה"ל בשטחים . הצבא מצא עצמו אחראי לרווחתם של מיליוני בני אדם, שרק מיעוטם — המתנחלים — אזרחי ישראל, כמעט ללא הנחיות ברורות של הרשות המחוקקת . העמדה הישראלית כלפי השטחים מהווה פשרה בין עמדות סותרות . מצד אחד, מאז 1977 , ממשלות שרובן היו ימניות ביקשו לשמר את השליטה בשטחים ( ובמיוחד ביהודה ושומרון ) לטווח ארוך, ולאפשר התיישבות של אזרחים יהודים שם . לכן הן לא היו מוכנות להכיר רשמית בכך שזה "שטח כבוש" . מצד שני, כל ממשלות ישראל סברו עד לעת האחרונה שהעולם לא יהיה מוכן לקבל סיפוח של השטחים, כלומר החלת הריבונות הישראלית המלאה עליהם . סיפוח נתפס כנוגד את היעד של פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני תוך הקמת מדינה פלסטינית, שהיה היחיד שהקהילה הבינלאומית ראתה 1 כסביר . נוסף על כך עלה החשש כי במקרה של החלת ריבונות ישראלית ידרשו הפלסטינים אזרחות מלאה וישנ...
אל הספר