211 ק ב ל ה | A C C E P T A N C E העיקרון השני במשולש הזהב של מנהיגות תודעתית אומר ש"קבלה היא הבסיס ליצירה" . במקום שאין בו קבלה יש התנגדות . במקום שיש בו התנגדות אין שקט . במקום שאין בו שקט יש מאבק . במקום שיש בו מאבק אין יצירה . אנחנו יודעים מה לא טוב, מה אנחנו שונאים, ממה אנחנו מפחדים . ואנחנו כה עסוקים בהתנגדות, במאבק ובמלחמה, עד שלא נותר מקום לשאלה מה בעצם אנחנו כן רוצים . כשאנחנו במצב של התנגדות מתמדת, נוצר מרחק בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין העולם . אנחנו רואים את המציאות דרך עדשה של "אנחנו והם", מפצלים את אישיותנו לחלקים טובים ורעים, ראויים ופגומים ומסווגים אוטומטית כל אדם וכל מצב לפי עוצמת האיום שלהם עלינו . הפיצול הזה הוא מהותו של פער הנפרדות . הוא נולד כשהדפנו חלקים בתוכנו, שלא יכולנו להכיל מפאת הכאב או השיפוטיות שספגנו . מרוב כמיהה לשייכות ולאהבה, מרוב שרצינו להיות מקובלים ומוצלחים, ויתרנו על חלקים שלמים בתוכנו . אותם חלקים שהדחקנו הפכו דחויים ונשכחים . כך, דווקא הניסיון להיות אהובים ושלמים יצר בפרדוקס כואב את פער הנפרדות . אבל זוהי בדיוק הסיבה שפער הנפרדות הוא השער לקבלה ....
אל הספר