שכול וכישלון

שער שני : שסטוב בתרבות העברית [ 00 ] לעיל : ׳לא לצחוק, לא לבכות, לא לקלל – אלא להבין׳ . כאמור, שסטוב ראה במילים אלה של שפינוזה מודל של הפילוסופיה הרציונלית, שאינה מסוגלת להתמודד עם הזוועות והאימה של הקיום האנושי ועל כן היא מדחיקה את החוויה האנושית ומעדיפה על פניה את ההבנה האינטלקטואלית והמוסרית . יחזקאל, לאורך כל הרומן של ברנר, חש כי המפתח אל האמת האישית שלו מצוי בנתיב הייסורים, הייאוש והשיגעון, דהיינו ב׳כל התופעות כפי שאנו מכירים אותן׳, מתוך הבנה כי ׳הטוב האמיתי׳, כלומר רעיון 88 הטוב האידיאי, נמצא בסתירה תמידית עם חוויית החיים עצמם . בהמשך הרומן שם ברנר בפיו של ר׳ יוסף עוד אמירה בהשראת שפינוזה, לאמור, שגם לאלוהים אין בחירה : ׳ [ אלוהים ] כפות לחוקיו, אבל השם‑יתברך עם זה הוא גם אדון לחוקיו, הוא מחוקק 89 וכך, באמצעות יחזקאל חפץ, לעצמו . הידיעה היא הבחירה ! ׳ . מציג ברנר את ביקורתו של שסטוב על ׳אלוהי הפילוסופים׳ של שפינוזה, המוגבל תחת חוקיה של התבונה האנושית המחפשת שלמות, אלוהים שאינו מותיר מקום לתחושותיו ורגשותיו של היחיד הסובל . בהמשך מגיב יחזקאל על ׳חיפושי האלוהים׳ של מכריו : אלוהים ....  אל הספר