הלל צייטלין – ׳הראיתם את אלוהַי ? ׳ [ 139 ] לוותר על אידיאל האהבה והרחמים הנוצרי של טולסטוי וראה בו 41 כאן אפשר לדייק את דבריה ולומר כי בייחוד פתרון משכנע יותר . לאחר שהכיר את מחשבתו של שסטוב, וחרף אותה מחשבה, שם לו צייטלין למטרה להצליח בכל זאת לשמר את האהבה והרחמים הטולסטויאנים כערך . נפשו לא הייתה מסוגלת לשאת הריסה מוחלטת של הערכים הללו . בשנת ,190 סמוך לזמן שבו כתב את מכתביו לשסטוב, קיבל עליו את המשימה לערוך בירור עצמי בשאלה מדוע זקוק האדם לאידיאלים . למען בירור זה כתב 4 ששמו את מאמרו הנפלא ׳קנייני הרוח – מחשבות שלא בעִתן׳, 43 הוא פתח את המאמר בשאלות מהדהד את ספרו של ניטשה . שהטרידו אותו יותר מכול : מהיכן נובע הצורך הנפשי באדם לחפש אידיאלים רוחניים ? מי נטע באדם את הצורך המטפיזי הזה ? האם כל אידיאל רוחני או ׳קניין׳ רוחני הוא פסול ? תשובה ברורה לשאלות אלה איננו מוצאים אצל צייטלין . כתיבתו במאמר זה חסרה טיעון רצוף, והוא מלא בסתירות רעיוניות . בעת ובעונה אחת נשמעים בו קולות בעד האידיאלים ונגדם, בעד המוסר כערך אוניברסלי ונגדו . אי אפשר להוציא מסקנה אחרונה ממאמר זה אלא רק להקשיב לצייטלין...
אל הספר