שמיטת הקרקע ושינוי הערכים

הפילוסופיה של הטרגדיה [ 7 ] מעט אחרי שחרורו מעבודות הפרך והמתקת עונש המוות שהוטל עליו, כאשר חזר למציאות הרגילה וזוועותיה נחשפו לנגד עיניו . אצל ניטשה השינוי נולד בשלבים מתקדמים של מחלתו . בעיני שסטוב הסבל והייאוש שחוו השניים, בעודם תמיד לבד ועם עצמם, העמידו במבחן את תפיסת ׳הטוב׳ שהחזיקו בה עד אז . האידיאלים שהאמינו בהם בעבר לא התאימו עוד למצבם החדש . הן ניטשה והן דוסטויבסקי ניסו תחילה להיאחז באמונותיהם הקודמות – דוסטויבסקי בתורה של מורו בלינסקי, ניטשה בתורותיהם של מוריו וגנר ושופנהאואר – ואולם היה רגע מסוים, והוא הרגע שניסה שסטוב לאתר, שבו נאלץ כל אחד מהם להיפרד מהערכים ומהאידיאלים הקודמים שהחזיק בהם ולקיים, על פי לשונו של ניטשה, ׳הערכה מחדש של הערכים כולם׳ . חוויה זו של ׳שינוי ערכים׳, בלשונו של שסטוב, נולדת משמיטת הקרקע האכזרית ביותר : המהלך של דקארט כמובן אינו רלוונטי כאן . אדם לעולם לא יסכים לאבד את הקרקע שמתחת לרגליו בגלל עיקרון מתודולוגי . סביר יותר להניח את ההפך – האדמה האבודה היא שמולידה את הספק . עקב כך, כשמתברר כי האידיאליזם אינו עומד בלחץ המציאות, כאשר ברצון הגורל מתנגש האדם ...  אל הספר