דוסטויבסקי וניטשה ׳אנשי המרתף׳

הפילוסופיה של הטרגדיה [ ] שהטבע נהג בהם באכזריות, וללא הרף . זיהה את חולשתו 11 ומחץ אותו . באותו היום הבנתי . הביוגרפיה הטרגית של ניטשה, שנבעה ממחלתו המייסרת, לימדה את שסטוב לבחון מחדש את המוסר ולשאול לראשונה מה מקומו בעולמו הפנימי של האדם העומד לנוכח המציאות הנכפית עליו . הוא הבין כי הטרגדיה מביאה עימה את הבעיות הפילוסופיות הקשות מכול . בנימין פונדן תיאר זאת יפה . כאשר גילה שסטוב את ניטשה, כתב פונדן, ׳הוא עזב את ביתם של החכמים בטריקת הדלת מאחוריו והבין כי המוסר, במקום לעזור לנו להשיג חופש ואמת, גורם לנו למעשה לפיצול פנימי, לכניעה ולהרס, ובשל כך לא מן 1 הראוי שאיש ינסה ״להחזיר את הזמן למסלולו״׳ . מרגע שהרכיב שסטוב את משקפי הטרגדיה החדשים שלו לא יכול עוד שלא לראות גם את יצירתו של דוסטויבסקי באור חדש לגמרי, ומצא את המקור להבנתו במקום שאיש לא חיפש לפניו – 1 ספר זה ביטא ביצירתו השנויה במחלוקת ׳כתבים מן המרתף׳ . בעיני שסטוב ׳צעקת אימה קורעת לב שנפלטת פתאום מפיו של אדם ששוכנע פתאום שכל חייו שיקר והעמיד פנים כשאמר לעצמו ולאחרים כי המטרה הנעלה ביותר בחיים היא לשרת את ״האדם 1 הצנוע ביותר״׳ . שס...  אל הספר