המשל והפתגם

234 | פרק שלישי בדרך המבוקרת . 172 כמוהו כנִמְשַׁלֶּקַח, שהרי סיפור המשל הוא דוגמה, הצגת מקרה פרטי הבא ללמד על הכלל ובא ללמד כלל, וכלל זה הוא הנִמְשַׁלֶּקַח, מוסר ההשכל . הנִמְשַׁלֶּקַח מכליל את המקרה הפרטי ומפיק ממנו לקח כללי . כך גם הפתגם . המפתח להגדרה ברורה של הפתגם נעוץ בפונקציה שלו המצביעה על כך שסיטואציה מסוימת מציגה כלל מקובל . השומע כבר מכיר את הכלל, וכוונת משמיע הפתגם היא לקשר את הסיטואציה לכלל . 173 הפתגמים מקורם בכל התרחשויות החיים, ברם שורת הסדר נותנת כי הם נוצרים רק משנקבצים ניסיונות חיים שאפשר להסיק מהם מסקנה . דרכם של פתגמים לבטא מחשבה אחת המוצגת באופן כללי ואבסטרקטי, בבחינת איזו אידאה . אף על פי שהפתגמים קשורים באופן בלתי נפרד באירועים הקונקרטיים והמעשיים של החיים, אופיים הבסיסי מופשט ורפלקטיבי . נוכל לסכם אם כן כי הפתגם הוא תמונה במובן הויטגנשטייניאני, או מחשבה מופשטת שאנו יכולים רק לדמיין ואשר מתייחסת לדוגמאות קונקרטיות רבות במציאויות שונות מאוד . 174 האופן שבו מגיעים הפתגם ומוסר ההשכל של המשל אל מסקנתם מכתיב גם את רמת המסר שהם מבקשים להעביר . המוסר אשר המשל מטיף אינ...  אל הספר
מוסד ביאליק