ההגיונות הסותרים בהוראה 272 המורה פועל מכוח יחסים בין-אישיים בינו ובין תלמידיו . אין אלה הערכים שהוא דוגל בהם, ואין זאת חוכמתו וידענותו, ובוודאי אין אלו מידותיו הקובעים את הפוטנציאל החינוכי שלו . פוטנציאל זה יוצא מן הכוח אל הפועל רק כאשר המורה מעז להיות הוא עצמו, כאשר הוא מחדד את רגישותו למתחולל אצל התלמיד, כאשר הוא מסוגל לנהוג על פי רגשותיו ואינו מדכא את דחפיו . מכוח פתיחותו, בהיותו אותנטי בהתנהגותו, הוא עשוי לקיים מגע חינוכי עם חניכיו . מורים כאלה אינם דומים זה לזה ; רגשותיהם שונים, הבעותיהם שונות, משום שהם בני אדם שונים . הכשרת המורים, דרכי ההערכה של מורים בפועל על ידי הממונים עליהם, הדימויים של “מורה טוב" הרווחים בציבור, מוּנְחים בדרך כלל על ידי גישה הפוכה . גם מחקר ההוראה תורם לגישה הסותרת את סיכוייו של המועמד להוראה להיות מורה טוב . אם מדי פעם נמצא מורה טוב, אין זה בדרך כלל מכוח ההכשרה שקיבל אלא מכוח המקרה שבו תכונות אישיותו גברו על כל ההשפעות שהופעלו עליהן כדי לשנותן . מחקר ההוראה והשימוש בו במערכות של הכשרת מורים מבוססים על רדוקציה של ההוראה לטכניקות ולהתנהגויות ספציפיות, לפיהן...
אל הספר