262 טישי 1 שביעית לשמחתי אני מגלה היום שהתנועה הקיבוצית שרדה את כל המשברים שלה במשך כל השנים, מפני שהיא מהרה ממהפכות גדולות מדי והיא השתנתה באיזה שהוא תהליך אבולוציוני; אני מאמינה שזה מה שיעמוד לה גם עכשיו, ומאמינה שהיא תשרוד . לנוכח גודל המצוקה ב ,1987 כולנו חשבנו שנדרשים שינויים דרמטיים . היום כנראה, צריך להסתפק בשינויים אבולוציוניים, שבהם השאלה המכרעת היא מינון השינוי . בכל קיבוץ, בכל מפעל בקיבוץ, בכל מערכת שפונה ומבקשת סיוע, איך אתה עוזר לה לבחור את המינון, את הקצב אלה הן השאלות הקריטיות . מקצוע הייעוץ הארגוני צמח בגישה תהליכית איטית . הצרכים של הלקוח היום לא יכולים לעמוד בזה . אם מדובר על מפעלי תעשייה, התחרות היא כזאת והשינויים הנדרשים הם כל כך מהירים, שכל המושגים של דינמיקות והפעלה חברתית וכיו"ב זה לא קצב שמפעל, שפעם יכול היה לעשות אסטרטגיה לחמש שנים ולעבוד לפיה ולהצליח, היום הוא לא יכול להרשות לעצמו שלא לעשות בחינה איסטרטגית לפחות אחת לשנה, ולפעמים תוך שלושה חודשים הוא צריך להפוך את האסטרטגיה, כי קרה משהו מאוד דרמטי בסביבה החיצונית . אנחנו מוכרחים להיות מודעים לקצב שהלקוח זקו...
אל הספר