פגישה שלישית 117 פתוחה . אני חושב את התנועה הקיבוצית, למרות נטיות של הסתגרות, לתנועה מאוד פתוחה . הארץ הזו היא ארץ קטנה ואנחנו מעורבים בחברה הסובבת אותנו, בתוקף קרבת משפחה וחברויות, קשרים חברתיים, פוליטיים ואחרים והמרחק הערכי הופך להיות כזה שלא ניתן לעמוד בו . אני קושר זאת גם לנושא הפוליטיקה כמשימה, כיעד . אם קודם ניסו להעמיד את העניין, בעיקר מהאגף הכלכלי, כאילו הוא מתמצה בקיום עצמאי, אני מסכים לגמרי לכך שאנחנו צריכים לעמוד במבחנים כלכליים ולהתפרנס ממה שאנחנו מייצרים, אבל אלה כאילו דברים אובייקטיביים . האם החקלאות באירופה מתפרנסת מיגיע כפיה או גם ממדיניות כלכלית מסוימת ? היא אכן מתפרנסת מיגיע כפיה, אבל הכרחית השפעה על מה שקורה בחברה ובפוליטיקה . אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות איזו מטוטלת שאינה שולטת בגורלה . השאלה הבאה היא : האם בחברה הטרוגנית ואני חושב שהחברה הקיבוצית היום היא מאוד הטרוגנית, אך אנחנו מאבדים לאט לאט את אחידותנו ומגיעים לרגע שהרכב החברה מאוד מעורב מבחינת המוצא, מבחינת הגילים, מבחינת הצרכים, מבחינת ההשקפות האם ייתכן בכלל להחזיק בכל המשימות שלנו, גם הפנימיות וגם ...
אל הספר