פגישה שלישית 85 כדי להסביר את השינוי שחל במעמדו של הקיבוץ בחברה, אפשר, כפי שיונינה כבר הצביעה על כך, שעם ירידת הסטאטוס פחתה בקיבוץ ההתייחסות לשאלת ההתגייסות הפנימית . הושם דגש רב יותר על רמת החיים ובצורה כזאת התנועה הקיבוצית החריפה במו ידיה את הבעייתיות של הסטאטוס והיוקרה שלה בחברה . אולם אפשר גם לומר שההתפתחות הזו, בצד גישה יותר כלכלית בתוך הקיבוץ יותר כלכלית כלפי עצמה וביחסה לחברה ההתייחסות הזאת זוכה ללגיטימציה פנימית חזקה, משום שבסופו של דבר, הקיבוץ מראשית דרכו לא ראה באסקטיות ובהסתפקות במועט ערך שהוא בציפור נפשו . תמיד ראה את עצמו כיזם כלכלי . הדבר בא לביטוי מזהיר בצורה בה העביר הקיבוץ את מוקד הפעילות שלו מתחום החקלאות לתחום התעשייה . כתוצאה מההתפתחות הזו מתרחשים בתוך הקיבוץ שינויים של סגנון, שינויים בהדגשים ערכיים, גם ביחס לדברים שהיו בזמנו דברים מובנים מאליהם, כמו היחס להשכלה או שאלת העבודה הגופנית, או מערכת הערכים הקשורה בתחום התעסוקתי . יש אפשרות להוסיף עיקרון מאוד בסיסי שמסביר את השינוי במעמד הקיבוץ בחברה הישראלית . יש מעין דיאלקטיקה בין שני היבטים : היזמות הכלכלית והאוונג...
אל הספר