פגישה שנייה 02 רק על פי התפוקות הממשיות לבן אדם . אם אדם היה קם בבוקר והיה אומר 'אני רוצה להיות מורה, כי זה הפוטנציאל שלי . אני המורה הכי טוב' הוא יוצא החוצה והוא מקבל את התמורה שמקבל כל אחד, אז בוודאי שהיה לנו הרבה יותר קל לעמוד במצב הזה . אבל העובדה היא, שהיום אם שולחים את המורה לעבוד בחוץ, ואומרים לו : 'חבר יקר, תביא פרנסה הביתה', הוא עונה 'אין, זה מה שנותן משרד החינוך . משרד החינוך מכיר במקצוע החינוך בדרגה כזאת' ) ומחר, דרך אגב, זה יהיה גס עם האקדמאים ( . כשאנחנו אומרים עכשיו שאם הוא יהיה פסיכולוג הוא יקבל כך וכך ואם פועל תעשייתי הוא יקבל פחות, מחרתיים יכול להיות שמערכת השכר תשתנה . ואין קשר במשק מסביב, בין התמורה לתרומה . אם רוצים ליצור מערכת, ולומר שהמורה ייצא לעבוד בחוץ, לתרום את תרומתו, כי זו התרומה הסגולית שלו, ושכמותו האמן, האקדמאי וכוי, התמורה שיקבל לא תספק את הקיבוץ . מוכרחים להיתקל בבעיה, שאנחנו עדים לה הן בחברה הישראלית והן בקיבוץ מסוים . למשל, מה אני עושה בשנה ה 15 של המפעל ולא בשנה ה 25 ? הבעיה היא שאנחנו מדברים פה על אנשים . למשל, אבא שלך צריך לעבור את המשבר, את...
אל הספר