שלב ג - הקיבוץ במשבר

נקשרות שותפויות בין קיבוצים ובין יזמים פרטיים . 8 . קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי עוברת לגופים ייצוגיים וטכנוקרט"ם ומעורבותם האישית של החברים מצטמצמת מאוד . 9 . במאמץ לצמצם את הוצאות הקיום מוכנסים שינויים במערכת הצריכה . האחריות להוצאת התקציב האישי מוטלת על החברים . רמת החיים של הפרט יורדת, אבל גדל מרחב הבחירה האישית שלו . 10 . נחלשת השליטה המרכזית של התאגיד בניהול הקהילה, הן בתחום העבודה והן בתחום הצריכה . יותר ויותר החלטות ) כמו בחירת מקום עבודה או ניצול התקציב ( עוברות לידי החברים . 11 . הריבוד הפנימי גדל על רקע הדיפרנציאציה בסוגי העיסוק ובמעמד בעבודה, ומתחילות להופיע דרישות לתגמול דיפרנציאלי לפי תרומה . 12 . הלכידות החברתית נחלשת . 13 . המצב הכלכלי הקשה גורם להפסקה מכוונת של הקליטה בקיבוצים רבים . 14 . מסתמנת דיפרנציאציה הולכת וגדלה בין קיבוצים, הן בהיבט הכלכלי­חברתי והן בתבניות המושגיות של מהות הקיבוץ . 15 . עיכוב תהליכי "הסדר הקיבוצים" ­ ה"עשור האבוד" מביא יישובים רבים לתחושת סיום הדרך של הקיבוץ ולמגמה ) לא תמיד מוצהרת ( להפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי . תנאי הסביבה החיצונית באמצע שנות ה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית