פתח דבר

) קרול ואחרים, 9891; וובר, 2991; רוזנטל, 4991; זוסמן ואחרים, 5991; רוזוליו, 1999 ( . ואולם בניגוד למשברים קודמים החליטה הפעם ממשלת ישראל להסיר את ה"מטרייה התומכת" מן המגזר ההתיישבותי וחשפה אותו, ללא הכנה מוקדמת ובמצב של הצבר חובות, לתנאי השוק התחרותי . הסרת ההגנות המוסדיות מן המגזר הקיבוצי הולידה משבר לא רק בתחום הכלכלי אלא גם, ואולי בעיקר, בתחום החברתי . התגובות למשבר, הן מצד חברי הקיבוצים כפרטים והן מצד המוסדות בקיבוצים השונים, היו חריפות ונגעו, אולי לראשונה בתולדות הקיבוץ, ביסודות המהותיים של זהותו ­ הערבות ההדדית, הקניין המשותף והחלוקה השוויונית של התגמולים הכלכליים . היו חברים שאיבדו את אמונם ביכולתו של הקיבוץ להתאושש מן המשבר הכלכלי ולקיים לאורך זמן את הערבות ההדדית בין חבריו, והעדיפו לעזבו כדי להבטיח את עתידם הכלכלי ) וובר, 1992 ( . אחרים החלו להעלות דרישות לשינויים במבנה הקיבוץ ובמערך היחסים שבין הקיבוץ כתאגיד לבין חבריו, במגמה להגדיל את זכויות הקניין של הפרט מול הקולקטיב ) בן­רפאל, 1996 ( . הקיבוצים מצאו את עצמם נאבקים על הישרדותם בשתי חזיתות : שיקום התשתית הכלכלית והתאמתה למצ...  אל הספר