נוסף על כך, לנימוק של "הבעלות היהודית על הקרקע" יכולה להיות משמעות נוספת, לאו דוקא חיובית . חורשימזימות נגד עמנו יכולים להצביע דווקא על שכבה של יהודים נצלבים, שמתפרנסים מניצול האנשים המעבדים את אדמתם ) של היהודים ( . אל נשכח שבאמירה "האדמה שייכת למי שמעבד אותה" יש מידה רבה של צדק חברתי ואנושי . הגישה שלי, בבואי לנתח את המצב הנוכחי של המפעל ההתיישבותי בארגנטינה, נובעת מתפישתי שלי את החקלאות כפונקציה של עובדי אדמה, ואת המושבה החקלאית ביחידה ישובית יהודית יצרנית, על כל המשתמע מכך . חיזוק להשקפתי זאת מקבל אני במיוחד מנסיוני האישי כחברקיבוץ, ביחידה ישובית חקלאית, אשר בה יש לגורם הבעלות על הקרקע משמעות לאומית ) ולא פרטית ( ממדרגה ראשונה, ואשר בה העבודה העצמית של המתיישב החקלאי מהווה גורם חברתי מכריע לעצם קיומה של היחידה הקהילתית הזאת . בהתאם להשקפתי זאת, אני רואה את המפעל ההתישבותי החקלאי של יהודי ארגנטינה כמחוסל, לדאבוני הרב . רואה אני בו פרק ) אמנם חשוב ( בהיסטוריה של העם היהודי בגולה בעת האחרונה . אני גאה על כך שלקחתי חלק וחלק פעיל במפעל רב החשיבות הזה . חייתי בו במשך 34 שנים, חיים ...
אל הספר