סבתא איטקה רזניק, אםאבי, זכורה לי כאשה מאוהבת במחלותיה, מרבה לשכב במיטתה, אשה טורדנית ומתלוננת המרבה להתווכח עם בעלה, סבי . היתה מאוהבת ברופא ובכל פעם שהיה בביקור אצל מי מן המשפחה היתה ממהרת לשכב במיטתה ודורשת להזעיק אותו לבדוק אותה . כהוכחה לנדודי שינה שהיו לה, היתה מספרת תמיד כי שמעה בלילה את שלושת הצילצולים היחידים ) "די דריי איינסען", ביידיש ( של שעון הקיר שהביאו מרוסיה : הצלצול של חצות וחצי, של השעה 1 אחר חצות ושל 30 . 01 . בארון הבגדים היתה מחביאה סוכריות וכאשר היינו באים, נכדיה, היתה מעבירה אל מתחת לכר מיטתה את הסוכריות שהיתה נותנת לנו . לא אהבנו אותן והיינו מקבלים אותן רק מתוך נימוס . סבי השני, אביאמי, נפטר עוד בטרם נולדתי . את סבתי, אםאמי, עוד הספקתי לראות . היא התגוררה אצל אחת מבנותיה, דודתי, בקבוצת " 12 הבתים" . היא נצטיירה בעיני כאשה חכמה, פיקחית ונמרצת . היו לה פנים של "סבתא טובה" . איך נוצר הזיווג בין אבי ברל רזניק לבין אמי רעשע ידלין איני יודע בדיוק . יתכן שהכירו עוד בנסיעה הארוכה והמשותפת באניה ואולי מאוחר יותר . יש להניח שתהליך ההכרות ביניהם היה קל, מאחר שהקשר ב...
אל הספר