וחצי היינו, בעיקר אני וקצת גם בעלי וההורים שלי, אבל הרוב הגדול אני . הייתי מאוד מאוד מאוד פעילה בהפגנות . אני לפני זה מעולם לא יצאתי להפגין, זה כל כך לא מתאים לאופי שלי, אבל יש דברים שגם אני לא יכולה לשתוק עליהם ואני חושבת, אני לא זוכרת מתי בדיוק זה התחיל, אבל הייתה לי דילמה נוראית, ממש ייסורים של דילמה, שאני מצד אחד לא מוכנה לגור במדינה שהיא לא דמוקרטית, ומצד שני אני אוהבת של ישראל, טוב לי בישראל, טוב לילדים שלי בישראל, טוב לבעלי בישראל, המשפחה שלי בישראל, חברים שלי בישראל, ישראל חשובה לי מאוד מאוד, וגם ברמה האידיאולוגית - סבתא ששרדה את אושוויץ, וסבא גם כן ששרד את השואה, ומהצד השני הם אומנם לא ניצולי שואה, אבל הם עלו בגפם וממש בנו את הארץ . ישראל חשובה לי מכל בחינה שהיא, ומהצד השני אני לא מוכנה לגור במדינה שהיא לא דמוקרטית . היו לי פשוט ייסורים של דילמה, ממש, מה אני עושה עם זה ? אני חייבת להחליט, אני צריכה לגור איפשהו . אני רוצה לגור בישראל, אבל בישראל דמוקרטית, וישראל הולכת לכיוון שהוא לא דמוקרטיה . אני לא יודעת מתי התחילו הייסורים של הדילמה, אני כבר לא זוכרת . זו ממש דילמה נוראית אם...
אל הספר