באוקטובר הוא כבר ידע איפה המקלט ואיך מגיעים אליו, ואני מסרב לראות בזה גזירת גורל ומצב נורמלי של החיים . זה לא נורמלי . הייתי אומר לתלמידים ולתלמידות שלי במשך שנים שהעובדה שאתם יודעים לזהות יחידה צבאית לפי צבע כומתה ותג יחידה היא לא נורמלית בעולם . אנחנו חיים במצב מאוד מאוד מוזר, מאוד מאוד משונה . כל השנים סירבתי לראות את זה כמצב רגיל ומתקבל על הדעת, ותמיד נלחמתי לשנות אותו והרגשתי שאני טובע, הרגשתי שאין לי מספיק שותפים ושותפות לדרך, ושצריך לחפש מקום אחר . אז השתלבה כאן גם הדאגה לי וגם הדאגה לילדים, ואז, עם ההפיכה המשטרית, הבנו שכלו כל הקיצין, ואנחנו צריכים להתחיל לחשוב פרקטית, כי ראינו לאן זה הולך . אני מכיר את ההיסטוריה, ראיתי את פולין, ראיתי את הונגריה, ראיתי את טראמפ . אני חששתי לאן זה הולך, ובת הזוג שלי יחד איתי, והתחלנו לחשוב ברצינות על מקומות אחרים . בהתחלה הייתה תוכנית עם האחיות שלה, יש לה שתי אחיות צעירות, עם הילדים שלהן . חשבנו אולי לעשות "ויברח שבטי" לאוסטרליה או לניו זילנד, ולהקים שם איזו יחידה משלנו, וזה נפל, כי ראינו שהבירוקרטיה שם מסובכת מאוד וקשה מאוד, ולנו, גם בגלל הגיל...
אל הספר