22 ענבל שרביט זמיר מבקש להאיר את אותו אזור דק ובלתי מדובר שבו לא התבססה דמות אם טובה דיה בנפש, והאם שהופנמה הייתה לא מְכל אלא מקור של פיצול, בלבול או כאב . מתוך מקום זה נפרסת החקירה : לא רק של הפגיעה אלא של אפשרות המשמעות ושל חיפוש אחר שפה שיכולה לאחוז בזהירות במה שלא ניתן היה לשאת . מרבית הכתיבה הקשורה לתמה זו עוסקת באימהות וחוויות 3 מחקרים חשובים אלו פותחים 2 או ביחסי אימהות-בנות . אימהוּת צוהר להבנת המורכבות הקיימת במושג האימהות ובחוויית האימהות וכן דנים במורכבויות השונות הקשורות ביחסי אימהות- בנות . יחד עם זאת, הם אינם עוסקים באופן ממוקד ונרחב בחוויית היות-בת ובהתפתחותה לנוכח דינמיקה של התעללות רגשית מתמשכת מצד האם . נראה שבשל היעדר עיסוק מחקרי בעולמה הרגשי הסובייקטיבי של בת שחוותה אימהוּת פוגענית, ישנו קושי מצד אנשי טיפול בהבנת עומק המשמעויות השונות של חוויה זו, בהבנה את השלכותיה המתמשכות ואת עומק השבר הפנימי הייחודיים לטראומה זו . הטאבו הנלווה לתופעה לצד צמצום העיסוק בה בשדה המחקרי מביאים נשים שחוו חוויה זו לחוש מבודדות ולא מובנות, הן בתוך עצמן, הן מול החברה והן מול אנשי ונשות טי...
אל הספר