822׀ שיין פאריש שהיו אמורות — להערכת מקבלי ההחלטות — להביא לאותה תוצאה ? מה שגילינו הדהים את אנשי החברה : מקבלי ההחלטות שלה צדקו רק בכ- 20 אחוזים מהמקרים . ברוב המקרים, כשמשהו קרה בהתאם לציפיותיהם, הוא לא קרה מהסיבות שהם צפו . במילים אחרות, הצלחתם לא נבעה מתבונתם, ממאמציהם, או ממיומנותם . היא נבעה בעיקר ממזל . התגלית הזאת היתה בבחינת מכה קשה לאגו שלהם . הם חשבו שהצלחתם נבעה בראש ובראשונה מכישוריהם, אך המספרים חשפו סיפור אחר . הם היו כמו אנשים שהמזל משחק להם ברולטה, והם מייחסים את הצלחתם לכך שיש להם "שיטה" . הסיפור הזה ממחיש תופעה פסיכולוגית שהזכרנו קודם : הטיה לטובת העצמי , הנטייה להעריך דברים בדרכים שתורמות לדימוי העצמי שלנו . כשמשהו מצליח לנו, אנחנו נוטים לייחס את הצלחתנו ליכולתנו או למאמץ שהשקענו . כשאנחנו נכשלים, לעומת זאת, אנחנו נוטים לייחס את כישלוננו לגורמים חיצוניים . למעשה אנחנו אומרים, "אם יוצא עץ, צדקתי . אם יוצא פּלי, לא טעיתי" . אם ברצונכם להשתפר, אתם חייבים לשכתב את הנרטיבים הפגומים האלה . הטיה לטובת העצמי מוֹנעת מאיתנו ללמוד מהחלטותינו ולשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו . ...
אל הספר