841׀ שיין פאריש כשקולינס שאל את סטוקדייל על השבויים שהיו כלואים לצדו ולא שרדו, ציין האדמירל את האופטימיים שבהם . "אה, הם היו אלה שאמרו, 'אנחנו נהיה בבית לפני חג המולד' . וחג המולד היה מגיע והיה חולף . ואז הם היו אומרים, 'נהיה בבית לפני הפסחא' . והפסחא הגיע והפסחא חלף . ואז חג ההודיה חלף ואז חג המולד הגיע שוב . והם מתו משברון לב" . בתום שתיקה ארוכה פנה האדמירל אל קולינס ואמר, "זה היה לקח חשוב מאוד . לעולם אין לבלבל בין האמונה שתנצח בסוף — שאסור לך להרשות לעצמך לאבד — לבין המשמעת הדרושה כדי להתייצב למול העובדות המרות של המציאות העכשווית, יהיו 1 אשר יהיו" . קולינס קרא לשילוב הזה, של אמונה בניצחון עם המשמעת שמאפשרת להישיר מבט אל העובדות המרות, בשם "פרדוקס סטוקדייל" . לדבריו, הוא עדיין נושא במחשבתו את דמותו של סטוקדייל הנוזף בשבויים האופטימיים : "אנחנו לא יוצאים מכאן לפני חג המולד . תתמודדו עם זה ! " בעיות אינן מתפוגגות מעצמן כולנו נתקלים בבעיות קשות . ברירות המחדל ההתנהגותיות מצֵרות את נקודת המבט שלנו . הן מצמצמות את ראיית העולם שלנו ומפתות אותנו לראות את הדברים כפי שהיינו רוצים שיהיו, ולא...
אל הספר