פרק י': כשישראל נאלצה להתגונן

148  ׀ איל השקס עד שנת 1966 . בשנה זו ביקש משה בורנשטיין, איש עסקים שעמד בראשות תשלובת טמפו, חברת משקאות ישראלית, לקבל זיכיון מחברת קוקה קולה . הוא ידע שכעת ממשלת ישראל לא תמנע ממנו את הפעולה בישראל, עקב ה"ליברליזציה" שחלה בענף זה, כפי שתיאר זאת בנו . אך חברת קוקה קולה דחתה את 306 הבקשה של טמפו בתואנה כי אין היתכנות מסחרית בישראל . נוסף על כך, ספציפית ביחס לחברת טמפו, חברת קוקה קולה טענה שהיא מנועה מלעשות עסקים עמה לנוכח מחלוקות משפטיות על הסימנים המסחריים וצורת הבקבוק של מוצרי 307 החברה . בורנשטיין לא היה מוכן לקבל את התשובה הזאת . הוא חקר את הנושא, ובעזרת הארגון היהודי "הליגה למניעת השמצה" הפועל בארצות הברית, קבע כי הסיבה לסירוב של קוקה קולה להיכנס לישראל היא החרם שמדינות ערב הטילו על קשרים כלכליים עם ישראל, הלא הוא "החרם הערבי" . הרי מדינות קטנות מישראל, כמו קפריסין, לבנון וכוויית, קיבלו זיכיון שכזה, אז איך זה שבהן היתה היתכנות מסחרית ובישראל אין ? במהלך דרמטי באפריל 1966 הוא הכריז קבל עם ועדה כי חברת קוקה קולה מסרבת לתת 308 לו זיכיון בגלל החרם הערבי . הקהילה היהודית בארצות הברית הי...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ