ההרגלים הנסתרים של הגאונים׀ 93 מדברת איתי גם ביוונית, לעתים קרובות ומרצונה החופשי, וברמה 1 משביעת רצון בהחלט" . אבל החינוך שקיבלה אליזבת לא נפסק כששיעוריה אצל אסקם תמו ; גם אחרי שנעשתה מלכה ב- 1558 נותרה אליזבת אוטודידקטית עד סוף חייה . כפי שהיא כתבה פעם לאמה החורגת קתרין פאר, "השנינות של גבר, או של אישה, דועכת, והם מאבדים מיכולתם לעשות או להבין דבר מה לאשורו, אלא אם כן הם עוסקים תמיד 2 כמי שקבעה לעצמה הרגל לקרוא בכל בצורה כלשהי של לימוד" . יום למשך שלוש שעות, אליזבת ציינה באוזני חברי הפרלמנט ב- 29 במרץ 1585 : "עלי להודות במה שאני סבורה כי הוא האמת : 3 ויליאם שרק מעטים ( שאינם אנשי אוניברסיטה ) קראו יותר ממני" . קמדן, בן זמנה, אמר : "היא טיפחה את מוחה במסמכים ובמדריכים חשובים ביותר ולמדה בכל יום, לא לשם הרהבתנות אלא כדי לממש דבר מה שהיא אהבה והעריכה, עד כדי כך שהיא היתה 4 מופת ללימוד בקרב הנסיכים בני זמנה" . ואכן, אליזבת היתה מופת של לימוד . אבל איזו טובה צמחה לה מהלימוד המרובה הזה ? הוא העניק לה כוח . ניסח זאת יפה פרנסיס בייקון, אחד מאנשי החצר של אליזבת, באמירתו הנודעת שאולי התייחסה ל...
אל הספר