99 לארי סילברברג הוא "דינמיקאי" באוניברסיטת המדינה של צפון קרוליינה . כלומר, הוא מומחה בתנועה של דברים פיזיים . לדוגמה, הוא חקר את תנועתן 1 של מיליוני זריקות עונשין על פני 20 שנה . עם השנים הוא גילה שהגורם החשוב ביותר בזריקת עונשין מוצלחת הוא המהירות שבה משחררים את הכדור . ההגעה לנקודת הזהב הקינסתטית מצריכה אימון וזיכרון שרירי . המטרה היא להגיע לנקודה שבה מנסים בלי לנסות — שבה התנועה נהיית חלקה, טבעית ואינסטינקטיבית . זאת משמעותה של פעולה נטולת מאמץ . אם תתאמצו יותר מדי בזמן זריקת עונשין, תתמלאו מתח ותתנועעו מהר מדי . הדבר דומה למה שקורה לאותם משיגני-יתר שהותנו להאמין שמאמץ רב יותר מוביל לתוצאות טובות יותר . כאשר הם משקיעים מאמץ רב אבל אינם רואים את התוצאות שהם מעוניינים בהן, הם מגבירים את מאמציהם עוד ועוד . הם עובדים שעות רבות יותר . הם מתעסקים במצב באובססיביות . הם אולפו לראות בחוסר התקדמות סימן לצורך במאמץ רב עוד יותר . מה שלא למדו הוא זה : מעבר לנקודה מסוימת, מאמץ רב יותר אינו מניב ביצועים טובים יותר . הוא מחבל בביצועינו . כלכלנים מכנים זאת חוק ״התפוקה השולית הפוחתת״ : אחרי נקודה 2...
אל הספר