חלק ב : טקטיקות של מנהיגות | 171 לצאת מכלל שליטה ונופל קורבן לחוסר הענווה ; הוא מאמין בהילה שלו עצמו, הוא חדל להקשיב לאחרים ולתכנן ולהתכונן כראוי . כיצד מנחילים ענווה למנהיג שנעשה יהיר ? כיצד בולמים את האגו שלו ? החיים הם, כמובן, המורה העליון לענווה . אם אדם חי די זמן ומקבל עליו אתגרים אמיתיים, סופו שהוא יגלה ענווה . אלא שהדבר דורש זמן, וכמנהיגים לא תמיד יש לנו די זמן לתת לכפופים לנו ללמוד ענווה באמצעות ניסיון החיים עצמם . אז מה עשיתי כשנדרשתי ללמד מנהיג צעיר ובעל ביטחון מופרז מעט ענווה ? הייתי מטיל עליו את האחריות על משימה או פרויקט שידעתי שהם מעבר לגבול יכולותיו . "אתה עושה עבודה נהדרת . אני רוצה שתוביל את המשימה הזאת . אוקיי ? " הייתי אומר . מנהיג צעיר וגאה יהיה נרגש בדרך כלל ; הוא יחשוב שהנה, סוף-סוף הוא יהיה אחראי, הוא יהיה בדיוק במקום שלדעתו שייך לו, ובדין . אלא שזו היתה משימה קשה — לא בלתי אפשרית, לא בלתי מציאותית — אך קשה דיה כדי שאדע שסופו של הצעיר הזה להיכשל . הוא היה לוקח את העניינים לידיו ומוביל את תכנון התהליך, ואז היו מתרחשים שני דברים . האפשרות הראשונה היא שהוא היה מתבונ...
אל הספר