חלק ב : טקטיקות של מנהיגות | 143 בדרך כלל מנהיגות אמורה להיות מעודנת . ישנם כמובן מצבים שבהם נדרשת מנהיגות נועזת ובוטה . אם נוצר מצב חירום ואיש לא עושה מעשה, זו השעה ליטול יוזמה . אם המורל ירוד, החיילים נתונים בקיפאון ונדרשת תנועה, זו השעה להנהיג מקדימה . אך במצבי יום-יום אין צורך במנהיגות גלויה ובוטה . מוטב לתת הנחיות מרומזות ולהניח לכוחות להתקדם על בסיס הרעיונות שלהם עצמם . הוא הדין בהדרכה ובאימון . אם אתה רוצה להדריך ולאמן מישהו, מוטב שתעשה זאת במלוא הזהירות והעידון . רבים עשויים לומר שהם מעוניינים באימון או בהדרכה, אך מתקשים כאשר מישהו אכן נוקט צעדים בכיוון . הרי הבה נודה בכך, כאשר אתה מציע לאמן או להדריך מישהו, טמון בכך מסר שעל פיו לא זו בלבד שהאדם הזה לוקה בתחומים כלשהם, אלא שאתה עולה עליו ! הדבר אכן עלול לפגוע באנשים, בייחוד בבעלי האגו הגדול שביניהם . למרבה הצער, אנשים בעלי אגו גדול הם בדרך כלל מי שזקוקים לאימון יותר מאחרים . לכן במקום לומר במילים מפורשות שאתם עומדים להנהיג, לאמן או ללמד, מוטב לנהוג ביתר עידון : במקום לומר, "אני אומַר לכם איך נוציא זאת אל הפועל", נסו, "כיצד לד...
אל הספר