אפילוג: אחרי שלושים שנים

222 | מתקומה לשואה 1985 - 1995 : עשור המהפך בסיפור של הישראלים | יגאל שוורץ נר ) . את המהלך הזה השלימו, כפי שנראה בבירור מן הפרספקטיבה של היום, כמה מהיוצרים שלכתביהם היה גוון פוסט-מודרניסטי, בעיקר בהקשר של "רצח פרות קדושות", לאומיות, צבאיות, מגדריות וכולי . בראשם עמדה – אני כותב בלשון עבר כי בכתביה עברו מאז שינויים פואטיים – אורלי קסטל-בלום . ספריה של קסטל- בלום ב"עשור" המהפך ( לא רחוק ממרכז העיר, 1987 ; סביבה עויינת, 1989 ; דולי סיטי, 1992 ; סיפורים בלתי-רצוניים, 1993 והמינה ליזה, 1995 ) ניפצו, כמעט באורח שיטתי, את כל הבלונים האשלייתיים החברתיים, הלאומיים והתרבותיים-ספרותיים שהופרחו בתקופה הישראלית המודרניסטית . ברם, וזה היה מקור מקוריותם של הספרים שלה, קסטל-בלום לא פוצצה את הבלונים האשלייתיים שעה שפרחו במלוא זוהרם בשמיים אלא לאחר שהם פוצצו כבר על ידי קודמיה, הישראלים הראשונים לסוגיהם, והיא הסתובבה בין קרעי הבלונים שצנחו על האדמה, השתעשעה בהם קצת ואחר שמטה אותם ככלים שאין בהם חפץ . זאת ועוד, בשלב הזה של יצירתה, המבריקה כשלעצמה, שבה היא "שחטה" פוחלצים, היא לא פתחה פתח לאף מטא-נרטיב חלו...  אל הספר