פרק רביעי: "חור־היניקה החשוך של המערבולת" | נוסח "דור יום הכיפורים" – הנשים

רבים ( ואני בתוכם ) עושים שימוש כזה בשם "אושוויץ" כמפתח, כנקודת-הציר המופשטת שסביבה מסתדר העולם, כמו סביב חור-היניקה החשוך של המערבולת . אלאונורה לב, סוג מסוים של יתמות, ,1989 עמ' 254 לזכרה של אחותי, נעמי שוורץ-חזנוביץ', ילידת ,1948 שמתה בגיל 47 מזאבת . א . אחד ההבדלים הבולטים בין יצירותיהם של סופרי וסופרות "דור יום הכיפורים" הוא אופן ביטויה של "מפלצת הפצלת", מחלת הדור שבה לוקים הגיבורים / ות שלהם / ן . הסופרים הגברים, "משליכים" את ה"פצלת" שהם לוקים בה ( יוצרים פרויקציה ) על העולם הסובב אותם, בדרך כלל על שכונת ילדותם ועל שכונה או שכונות סמוכות לה ( אמיר גוטפרוינד, שואה שלנו, 2000 ; איתמר לוי, אטיודים למורגנה, 1996 ; אמנון נבות, עונת המלכים, 1983 ; יהודה פוליקר, הצל שלי ואני, 2019 ; חנוך מרמרי, סימני שיניים, 2022 ; ערן צור, בית אשמן, 2004 ; דורון נשר, אחד מרעננה, 2001 ) אבל גם על מקומות וקהילות אחרות, יהודיות ולא-יהודיות : מחנות פליטים פלסטיניים ( איתמר לוי, אותיות השמש אותיות הירח, 1991 ) , בסיס טירונים של המשטרה הצבאית ( אמנון נבות, לוכדי עריקים, 1992 ) , ואפילו על מערכת הכוכבים כולה ...  אל הספר