דב שוורץ [ 124 ] עלי ספר לד - לה , תשפ"ה הזו, מאחר שהסביבה הכתיבה אותה, ועל כן העימות הבין-דתי נוכח בהגות היהודית, וכמעט אין הוגה מרכזי שלא היה ער לו ושלא התייחס אליו במובלע, אם לא בגלוי . יש הוגים שנדרשו לוויכוח מתוך דיוניהם, ויש שייחדו לו את עיקר פועלם . אני רוצה לטעון שמהר"ל הוא הוגה מן הסוג השני וכי הקדמות ספריו מגלות את מגמתם . בין פרשנות לפילוסופיה חלק הארי של ספרות הוויכוח היה פרשנות . היהודים התמודדו עם הפרשנות הכריסטולוגית שהסבה כתובים אל הרעיון הנוצרי וביקשה את עקבותיו במקראות, וכתבי הוויכוח היו בנויים לפי סדר הכתובים בתנ"ך . כמו כן הייתה התמודדות פילוסופית ורציונליסטית שבה תקפו יהודים את הדוגמות הנוצריות בשם התבונה וההיגיון הבריא . משימה זו לא הייתה מסובכת מדי לנוכח התשתית התאולוגית הנוצרית הפתלתלה והמופשטת ( שילוש, אינקרנציה, טרנס-סובסטנציאציה וכן הלאה ) . כאמור, מילת המפתח היא התחרות, אבל במהלך העימות הבין-דתי היו השפעות הדדיות לא מעטות, ודגמים של הדת הסובבת נוצקו גם ליהדות . ההתחקות אחר מערכת היחסים בין היהדות לנצרות אינה קלה, מאחר שבמקרים רבים יש רתיעה מאזכור הנצרות ומקו...
אל הספר