שתי הרצאות על תרגום האופרה 'האומר כן'

240 יניב ברוך השיכורים ב עלייתה ונפילתה של מהגוני, נוכלותו של ג'וני סוראביה ( Happy End ) וכן הלאה . לדעתי, בזכות הבהירות המילולית, המלודית והצורנית, בוצעו שירים רבים מיצירתם המשותפת של וייל וברכט בדרך אוטונומית ובסוגות מוזיקליות שונות . כך הייתה "הבלדה על מק הסכינאי" לסטנדרט ג'ז שבוצע פעמים רבות, בין השאר על ידי אלה פיצ'ג'רלד, פרנק סינטרה ומריאן פיית'פול, וכך גם גם Alabama Song , שלעתים מזוהה יותר עם להקת ה – Doors מאשר עם עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני . הכרחי אם כן לשוב ולעדכן את הטקסטים מדי פעם בפעם בשביל לשמור על בהירותם ועל ישירותם של השירים שמגמישה אותם כל כך . מבחינות רבות, האופרה האומר כן יוצאת דופן מכל מה שטענתי עד כה . ראשית, הצורך לתרגם בשפה מודרנית - אמנם לא עלה בידי תלמידי המחקר מהאוניברסיטה להשיג עותק מתרגום של המסכים, אך מהמעט שהצליחו לשחזר הסטודנטים נראה שייתכן כי היה צורך בתרגום חדש . תרגומו של שבתאי, לעומת זאת, מודרני ונגיש, אלא שהוא אינו מתיישב בקנה אחד עם המוזיקה, מכיוון שבניגוד לשירים שתיארתי, הטקסט של האומר כן אינו מחורז ואינו שקול . גם חלקיו הליריים לכאורה של המח...  אל הספר