כתובים סמויים העולים על כל דמיון 127 הטקסט המופיע ביצירה לקוח משלהי התמונה הרביעית במחזה . מדובר בו בהשוואה של אסיר, הניצב ליד חומה, עם משמר, הניצב ליד מקום הוצאה להורג . זה לשון הטקסט, מפי גיבורת המחזה ( "אישה" ) : אתמול ניצבת Gestern standst Du אצל החומה An der Mauer עכשיו אתה ניצב jetzt stehst du שוב אצל החומה Wieder an der Mauer אתה הוא Das bist du שניצב היום Der heute אצל החומה An der Mauer steht אדם, אתה הוא Mensch, das bist du הכר בעצמך Erkenn’ dich doch אתה הוא . 12 . Das bist du 12 זוהי קריאה אקספרסיוניסטית טיפוסית אל האדם באשר הוא, באופן שאינו תלוי בעמדתו המזדמנת . היא מבטאת את ההכרה כי אומללותם של חיילים בשירות המשטר אינה שונה מזאת של פועלים קשי יום . נתפסת ונכלאת, ובבית הסוהר שבה אל עקרונותיה הקודמים . האישה מגיעה למסקנה כי אין הצדקה להריגה גם אם היא נעשית למען מטרה נעלה, וכי היא נושאת באשמה . היא מסרבת לסיוע שמוצע לה להימלט מהכלא, משום שהדבר כרוך בהריגתו של סוהר, ומבכרת להישאר בכלא ולמות בו . כך נעשית לבסוף גיבורת המחזה לקורבן של אמונותיה היא . 12 . תרגום לעברית מאת מחבר ה...
אל הספר