להגן על הביקורת מפני מבקריה

להגן על הביקורת מפני מבקריה 63 היא הופכת לחלק ממנגנון החרושת, זניחה ואזוטרית ככל שתהיה, וקשה לה לבטא מחאה, וגם מבחינה פיזית : היא זוכה בפירורים שמותירים אותה חיה, כנועה ואסירת תודה, אך אינם מאפשרים לה להתפתח, להתקומם ולחיות באמת . אני מודע לעובדה שכל אמן חייב להתפרנס, לא שוכח לרגע כמה קשה היא עבודת המלחין בן – זמננו — במיוחד בישראל — וגם לא מציע לוותר על שום צורה של סיוע לאמנות ; אבל זהו גורלו הסיזיפי של האמן . לעומת זאת, אני מטיל ספק אם כל אותם יוצרים שאנחנו מכנים קלאסיקונים חשבו על עצמם במונחים כאלה . אפשר אולי להותיר את המונח שהושרש לדיון בסגנון של המוזיקה של סוף המאה ה – ,18 אבל כדאי לחפש אחר קטגוריזציות מעודכנות יותר לצורך הדיבור הרחב על מוזיקה מאתגרת, שכן לא מדובר בבעיה טרמינולוגית בלבד אלא בבעיה של אורח חשיבה . האם יש עדיין בכוחה של האמנות להשפיע על יחסי האובייקט והסובייקט ולהוות אלטרנטיבה להוויה הדכאנית ? כנראה שלא כל יצירה נועדה להוביל לשחרור רוחני ( יש אכן עוד סיבות להאזין למוזיקה, כפי שטוען טרוסקין ) . אבל האם אפשר בכלל להגיע להסכמה על קריטריונים למוזיקה "משחררת" ? והאם, במק...  אל הספר